<h1>ארחות חיים הלכ' יו"ט סימן מ"ד</h1>
<h2>דף לא.</h2>
נוטלין עצים הסמוכים לדפני הסוכה ומסיקין בהן. אבל אין מביאין עצים מן השדה ואפי' היו מכונסין שם מבערב אבל מגבב הוא מן השדה שלפניו ומדליק שם ומביאין מן המכונסין שברה"י ואפי' היתה מוקפת שלא לשם דירה ובלבד שתהי' שם פותחת ותהיה בתוך התחום ואם חסר א' מכל אלה הרי זה מוקצה. עלי קנים ועלי גפנים אעפ"י שהן מכונסין בקרפף אם הרוח יכולה לפזר אותן הרי הן כמפוזרין ואסורין ואם הניח עליהן כלי כבד מעי"ט הרי אלו מוכנין.
<h2>דף לג.</h2>
קוץ רטוב הואיל ואינו ראוי להסקה הרי הוא מוקצ' ואסור לעשות ממנו שפוד לצלות בו בשר ונקרא בלשון חכמים חיזרא. וי"מ אותו ענף עץ שהוא חד כקוץ וראוי לתחוב בו צלי כעין שפוד וביבשת' שרי.
